בהתחלה היה רק חול וחול. ואח"כ היו גם עצים
אלו היו מתקני המשחק הראשונים של ילדי ישראל בתחילת המאה שעברה .
באמצע המאה ה-20,לא היו טלויזיה ולא מחשב, בילינו את רב זמננו הפנוי בפעילות פיזית ברחובות.ובהרבה שטחים פנויים שעוד היו אז בעיר ת"א.אפשר היה אז לשחק מחניים ברחובות כי רכבים עוד לא היו אז, היו רק "אוטואים" שנסעו במהירות איטית מדי מספר דקות.
בשד' חן בת"א הינו עולים על עץ בפינת רח' מאז"ה ,ועוברים דרך צמרות עצי הפיקוס עד לקיצוני שבהם בפינת רח' שינקין.
מבנינים שהיו בבניה היינו קופצים מקומה שניה או שלישית למטה לערמות האדמה הגבוהות שבמגרש.
מתקני יבוש לכביסה בחצרות עשויים צינורות ברזל שימשו לנו כמתקני התעמלות ומתח.
למה בכלל צריך מתקני-משחק ?
מתקני משחק חשובים לבריאות הנפשית של הילד,הוא לומד להתמודד עם פחדים ומכשולים פיזיים. הם מפתחים את התפיסה שלו, את כושרו האינטלקטואלי, את הקואורדינציה
ואת כושרו הגופני. כדי שהמתקן ימלא את שנועד לו, עליו להיות מושך ואתגרי, מגרה את החושים אך גם בטיחותי.חשוב גם מגוון מתקנים שיענו על מגוון פעילויות פיזיות.
לכן גם נכון שיהיו מתקנים שיתאימו לילדים בעלי כושר ויכולות שונות וגם לגילים שונים.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת מתקני-המשחק "האמיתים" היו קטנים ומועטים. היו חברות שייצרו מתקנים עשויים צינורות מתכת. בקיבוצים ייצרו מתקנים מטרקטורים וכלים חקלאיים ישנים.והתחיל ייצור של מתקני-משחק מודולריים מפיברגלס-חומר שהתבלה מהר בשמש הישראלית.
בתחילת שנות השבעים ייבא האדריכל גדעון שריג את רעיון גני-ההרפתקאות מארה”ב. מתקנים גדולים עשויים עמודי טלפון וחשמל משומשים.הגן הראשון הוקם עם תלמידי "בצלאל" על גדת הירקון.ואח"כ השתלט סגנון זה על כל רחבי הארץ. אני עבדתי אצל האדר' שריג והייתי אחראי אצלו על תכנון מתקני-המשחק.תכננתי אז במחצית שנות השבעים את גני-ההרפתקאות הגדולים בישראל.
כיון שלא היה פעם בארץ תקן בנושא, השגנו תקן אנגלי כדי לדעת מה נכון בטיחותית.
המתקנים אז לא היו עוברים אישור של התקן היום, אבל איני חושב שהיו אז יותר תאונות.
הילדים לקחו סיכון ונזהרו בפעילותם הפיזית והאקסטרימית יותר מאשר הפעילויות במתקנים "הבטוחים" של תקופתינו.
מתקן יחודי שעושה רושם בוצע אז בירושלים - "המפלצת" תוכנן ע"י הפסלת הצרפתיה ניקי דה סנט פול, הינו דוגמא למתקן גדול, יפהפה ולא תקני, המהוה עד היו מוקד עליה לרגל לילדים ומתכננים.
בסוף שנות השבעים יזמתי את הקמת החברה הראשונה למתקני-משחק מודולריים מעץ "פארק".חברה זו קיימת עד היום.
מאז קמו כפטריות אחרי הגשם הרבה חברות שמייצרותבערך את אותם המתקנים.
מעץ ממתכת ומפלסטיק.חלקן מייבאות מתקנים או חלקי מתקנים להרכבה בארץ.
ובעיקר מעתיקות אחת מהשניה את "האופנה האחרונה" בנושא.
לרב החברות אין מעצבים מקצועיים שמחליטים על המראההחיצוני של המתקנים.
והרבה פעמים רואים מתקנים ממש מכוערים.
טכניקות הצביעה של המתקנים מאפשרות בזמנינו ליצור בצבעים שונים,אבל במקום לתת לצבע להיות חלק מהעיצוב, בחירה של 3-4 גוונים, התאמה לסביבת הגן או למשל חלוקת המתקן לצבעים לפי הפונקציות המשחקיות,
רואים לפעמים מתקנים שנראים כמו סלטפירות -כל מטר של חלק מהמתקן בצבע אחר,
לרב צבע המותקן נקבע לפי גווני החלקים שיש באותו זמן במחסן החברה.
